(קהלת י׳:ג׳) גם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר וגו'. כד בר נש בעי לאתקנא ארחיה קמי קודשא בריך הוא. עד לא יפוק לארחא בעי לאמלכא ביה ולצלי קמיה על ארחיה. כמה דתנינן דכתיב, (תהלים פה) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. דהא שכינתא לא אתפרשא מניה.

ומאן דאיהו לא מהימנא במריה, מה כתיב ביה וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר. מאן לבו. דא קודשא בריך הוא דלא יהך עמיה בארחא וגרע מן סייעתיה בארחיה. בגין דההוא בר נש דלא מהימן ביה במאריה עד לא יפוק בארחא לא בעי סיעתא דמאריה.

ואפילו בארחא כד איהו אזיל לא אשתדל במלי דאורייתא. ובגיני כך לבו חסר דלא אזיל בהדיה דמריה ולא אשתכח בארחיה. ואמר לכל סכל הוא, אפלו כד שמע מלה דמהימנותא דמאריה, הוא אמר דטפשותא הוא לאשתדלא ביה. כהאי דשאילו לבר נש (חד) על את קיימא דרשימו בבשריה דבר נש. ואמר לאו איהו מהימנותא. שמע רב ייבא סבא ואסתכל ביה ואתעביד תלא דגרמי. ואנן בהאי אורחא בסייעתא דקודשא בריך הוא בעינן למימר מלי דאורייתא.

פתח ואמר (תהלים פו) הורני יי דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. האי קרא קשיא. דהא תנינן כלא היא בידא דקודשא בריך הוא, בר למהוי זכאה או חייבא. ודוד היך תבע דא מעם קודשא בריך הוא. אלא דוד הכי קאמר. הורני יי דרכך. ההוא ארח מישור ומתקנא לגלאה עיני ולמנדע ליה, ולבתר אהלך באמתך איהך בארח קשוט ולא אסטי לימינא ולשמאלא. יחד לבבי מאן לבבי. כמא דאת אמר (תהילים ע״ג:כ״ו) צור לבבי וחלקי. וכל דא אנא תבע ליראה את שמך. לאתדבקא בדחלתך, לאסתמרא אורחי כדקא יאות. ליראה שמך אתר חולקי דביה שריא דחלתא למדחל.

תא חזי, כל בר נש דדחיל ליה לקודשא בריך הוא שריא עמיה מהימנותא כדקא יאות דהא ההוא בר נש שלים בפולחנא דמריה. ומאן דלא שריא ביה דחלא דמריה לא שרייא עמיה מהימנותא ולאו איהו כדאי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי.

תו פתח ואמר, (משלי ד׳:י״ח) וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. זכאין אנון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי דקודשא בריך הוא בעי ביקריהון.

תא חזי, מה כתיב וארח צדיקים כאור נוגה. מאי כאור נוגה. כההוא נהורא דנהיר דברא קודשא בריך הוא בעובדא דבראשית, דא הוא דגניז לון לצדיקיא לעלמא דאתי. הולך ואור דאיהו סליק בנהוריה תדיר ולא גרע מניה. אבל בחייביא מה כתיב, (משלי ד׳:י״ט) דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו. לא ידעו, וכי לא ידעין. אלא חייביא אזלי בעקימו דארחא בהאי עלמא. ולא בעאן לאסתכלא דזמין (ד''א ל''ג לון) קודשא בריך הוא למידן להו בההוא עלמא ולאעלאה לון בדינא דגיהנם. ואנון צווחין ואמרין ווי לן דלא אוריכנא אודנין ולא אציתנא בההוא עלמא. ובכל יומא אמרי ווי דא (רלז ב).

תא חזי, זמין קודשא בריך הוא לאנהרא לון לצדיקיא לעלמא דאתי, ולמיהב לון אגר חולקהון אתר דעינא לא שלטא למיקם עליה כמא דאת אמר, (ישעיה סד) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. וכתיב, (ישעיה סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. וכתיב, (מלאכי ג) ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. זכאין אנון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי. עלייהו כתיב (ישעיה ס) צדיקים לעולם יירשו ארץ. וכתיב, (תהלים קמ) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. ברוך יי לעולם אמן ואמן (חסר):