כל כתבי-היד שבמאגר

כתבי-יד לפי פרשות

פרויקט מפעל הזוהר

בועז הוס, במאמרו הופעתו של 'ספר הזוהר', תיאר את היחס בין כתבי-היד של ספרות הזוהר לבין מה שמכונה היום בשם 'ספר הזוהר':

"היקפו של מה שמכונה בשם זוהר נקבע במידה רבה על ידי המדפיסים הראשונים של הזוהר במחצית השניה של המאה השש-עשרה. בתקופה זו נדפסו שלושה קורפוסים זוהריים: ספר 'תיקוני זוהר' נדפס במנטובה בשנת שי"ח, ספר 'הזוהר' נדפס בשתי מהדורות שונות, במנטובה ובקרמונה, שבשנים שי"ח-ש"ך, וספר 'זוהר חדש' נדפס בסלוניקי בשנת שנ"ז. מדפיסי הזוהר בדורות הבאים הלכו בעקבות המדפיסים במאה השש-עשרה ושמרו על החלוקה של הספרות הזוהרית לשלושה קורפוסים אלה.
לקורפוסים הזוהריים שבדפוס, קדמו קבצים של ספרות זוהרית בכתבי-יד. כתבי יד אלו נבדלים זה מזה בהיקף החומר המועתק בהם, והם אינם מקיפים את כל החומר המצוי במהדורות הדפוס של הזוהר. ה"אסופות הזוהרית" שבכתבי-היד כוללות מגוון של טקסטים שנכתבו בשלהי המאה השלוש-עשרה ובראשית המאה הארבע-עשרה. לכתבים אלו "דמיון משפחתי" זה לזה אולם קשה למצוא מכנה משותף לכולם. גרשם שלום כבר מנה 21 חטיבות הנכללות באסופות הזוהריות, וביניהן: גוף הזוהר, 'מדרש הנעלם', 'תיקוני זוהר', 'רעיא מהימנא', 'ספרא דצניעותא' וכו'."

צביה רובין, במאמרה 'מפעל הזוהר – מטרות והישגים' התייחסה גם היא לעניין זה:

"הנוסח בשתי המהדורות הראשונות של הזוהר הוא אקלקטי, כלומר הוא פרי של בחירה ושל שיקול דעת, שהפעילו המהדירים השונים. בדרך כלל הדפיסו המהדירים גרסה אחת בלבד, ורק במקומות שלא יכלו להכריע בין כתבי-היד השונים, הביא שתי גרסאות (ולפעמים אף יותר). בין שתי המהדורות קיימים הבדלים רבים וחשובים, הן בנוסח והן בסדר המאמרים, וישנם אף כמה מאמרים המובאים במהדורה אחת וחסרים מן השני. הזוהר נדפס בעשרות מהדורות, שרובן עשויות כדוגמת דפוס מנטובה דף על דף, אלא שהוכנסו תיקונים בנוסח על פי כתבי-יד נוספים, ובסוף כל כרך צורפו 'השמטות' ו'תוספות', כלומר מאמרי זוהר שהובאו במהדורת קרימונה בלבד".

במסגרת המאמר מתארת רובין את פרויקט 'מפעל הזוהר' של פרופ' רבקה ש"ץ שמטרתו היתה "להוציא לאור מהדורה מדעית של ספר הזוהר בשלמותו, על כל פרשותיו וחלקיו, ערוך ומוגה על בסיס כתבי-היד שנשתמרו בספריות העולם". במסגרת שלביו הראשונים של מפעל זה הוכנה תשתית שכללה איתור של כתבי היד של ספר הזוהר הפזורים בספריות שונות בעולם, כאשר לכל כתב-יד שנבדק הוכנה כרטיסיה מפורטת הכוללת פרטים כגון שנת הכתיבה, ארץ הכתיבה, שם המעתיק, מספרי העמודים שבהם מועתקים קטעים זוהריים, הפרשות הכלולות בכתב-היד, זיהוי מראי המקום של הקטעים המופיעים בכתבי היד במיקומם המדויק בדפוס מנטובה, הערות שונות על אופיו ומצבו של כתבי היד, הקולופון ועוד. כתבי היד אף צולמו והועברו ממיקרופילם לנייר והם מצויים באוסף שלום בספריה הלאומית, לצד צילומי הכרטיסיות שנאספו במסגרת הפרויקט.

במאגר שבאתר זה ניתן למצוא מידע על כ-100 מכתבי-היד של ספרות הזוהר, וכן מיפוי של כתבי-היד על פי הפרשות המופיעות בהם. חלק מן המידע מקורו בתיעוד פרויקט 'מפעל הזוהר' שבאוסף שלום, וחלקו נאסף בסיועו ובאדיבותו של ד"ר יונתן בן הראש. המאגר אינו מכיל את כלל כתבי-היד של ספרות הזוהר, והוא מתעדכן מעת לעת.

תחת הכותרת פרויקט מפעל הזוהר ניתן למצוא את צילום כרטיסיות 'מפעל הזוהר', המכילות מידע נוסף שטרם עבר דיגיטציה, ומידע נוסף על כתבי יד ונוסחים של ספרות הזוהר.

כל המעוניין לקבל ייעוץ בעניין כתבי-היד של ספרות הזוהר, או סיוע באיתור חילופי נוסחאות לחלקים שונים בספרות הזוהר, מוזמן לפנות לד"ר יונתן בן הראש בכתובת yonatan.benarroch@mail.huji.ac.il